לאופוריה של השלג הגדול והכיף שפקד את ארצנו אתמול מצטרף יום משחקים קצרצר עם שני משחקים בלבד, שספק גדול אם הם היו האירוע הכי מעניין בNBA באותו הזמן בכלל. במשחקים אלו פילדלפיה לא התקשו להביס את הלייקרס נטולי לברון והווריוורס ניצחו את מיניסוטה לאחר מאבק עיקש ובצורה נוסטלגית.

לעסק!

פילדלפיה "פחות אחד יותר נחמד" סיקסרס (19-29) 105 – לוס אנג'לס "איפה אבא" לייקרס (25-24) 87

מספר שעות לפני המשחק לברון החליט לחגוג את בחירתו לאולסטאר עם כאבים בברך (קיבל הכי הרבה הצבעות בליגה בפעם התשיעית, השווה את שיאו של זה שאין לומר את שמו), ושלח את הלייקרס המנומנמים לעיר האחווה ללא רועה.

המשחק נפתח בצורה מסורתית לכדורסל המדורני, החיים והמוות על קו השלוש. כשפילדפיה מנצלים קליעה טובה מהשלוש (5/10) וקליעה ווסטברוקית של הלייקרס מהשלוש (0/6) כדי לברוח כבר ברבע הראשון ל10 הפרש, שלולא יכולת טובה של דיוויס היה גדול יותר משמעותית.

לרבע השני הלייקרס נכנסו לאחר הפקת לקחים. הם הידקו את ההגנה על קשת השלוש, אנתוני דיוויס המשיך את להיות בביסט-מוד והשפיל את הסיקסרס מתחת לסלים עם רבע ללא החטאה מהשדה או מהעונשין (13 ברבע, 23 במחצית הראשונה) ואיפשהו באמצע הרבע השני, היכולת הזו מתרגמת לצמצום הדרגתי של הפער. לצערם זה לא הספיק על אף רבע יחסית מפוזר של הסיקסרס ואמביד בכלל. ואיכשהו הסיקסרס עדיין מובלים פשוט קצת פחות. אחרי שהכל הוגדר ונגמר לוח התוצאות מראה 54-48 לסיקסרס.

הרבע השלישי ממשיך באותה מגמה, שתיים של בראדלי עוד שתיים של דיוויס והפער כבר עומד על שתי נקודות בלבד לסיקרס. אך זו מגמת שאיו, כי למעשה הפרש זה יהיה הכי קרוב שיצא להם להגיע. הסיקסרס נזכרו שמדובר בלייקרס ללא לברון והתחילו בקונצרט הקבוצתי, נקודות של מקסי, חטיפה וסל של ת'ייבול, נקודות נוספות של אמביד וההפרש כבר חזר לסביבות ה10 כשהקרשנדו האמיתי הגיע 3:25 דקות לסוף הרבע, אז חנקו פילדפיה הגנתית את הלייקרס ויצאו לריצת 16-3 שלמעשה חתמה את המשחק.

הרבע הרביעי היה לפרוטוקול, כשהלייקרס לא הצליחו לחזור להפרש חד סדרתי אפילו לא לרגע וכולם שיפרו ססטיסטיקות לקראת דד-ליין הטריידים הבא עלינו לטובה.

אמביד עם יום רגוע יחסית לתקופה האחרונה תרם למנצחים 26 נק' 8 ריב' 7 אסט' ו4 איבודים האריס המושמץ נתן משחק מעולה עם 23 נק' ב66% מהשדה ומקסי&ניאנג המקסימים תרמו 14 נק' כל אחד.

בצד הלייקרס דיוויס חוזר לפורמה עם משחק מפלצתי של 31 נק' (29 נק' עד הרבע השלישי שהיה עוד על מה לשחק) 12 ריב' 4 גגות וגעגוע. ווסטברוק הוסיף 20 נק' באחוזים מפתיעים של 9/15 מהשדה (9 מהן אבל בגארבג'), פינק את הלייקרס עם שלושה אסיסטים ואת הסיקסרס עם שישה.

גולדן סטייט "חזרנו" ווריוורס (13-36) 124 – מיניסוטה "אולי חזרנו" טימברוולבס (24-24) 115

אם בא לכם לשמוע על המשחק בפירוט ובתשוקה ולא מאיזה קרקר שבקושי הצליח לקום למחצית השנייה, אני יותר ממליץ לכם לקרוא את הסקירה המעולה של שגב

הסיפור המרכזי של הערב הוא כמובן רוחות הנוסטלגיה שנישבו בצ'ייס סנטר הלילה, הספלאש בראדרז שטפו את הפרקט, שלשות טסו אל עבר הסל חסר האונים של מיניסוטה כמו סוכריות בבר מצווה, מסירות ואיבודים הופצו יותר מאומניקרון ואיך אפשר בלי התפוצצות רבע שלישי.

הסיפור הטלנובלי של הערב מערב בני זוג לשעבר. אף פעם לא נעים לפגוש את האקס, תהיות ומחשבות של מה היה אם צפות להן ומאבכות מבוכה באוויר. בטח לא כיף לפגוש את האקס כשטוב לו יותר פי אלף עכשיו, וערב חתונתנו (או כשנבחר לחמישייה הפותחת באולסטאר) בעוד שאיתכם הוא קיבל כאפות מג'ימי באטלר. כמובן שוויגנס זרע מלח על הפצעים בצורה סופר אפקטיבית עם 19 נקודות ב12 זריקות ו0 איבודים.

וגם היה לנו משחק. המחצית הראשונה התאפיינה במשחק צמוד והתקפי, כשההפרש לא עולה על 10 לאף אחת מהקבוצות, וההובלה מחליפה ידיים שש פעמים. בצד של מיניסוטה זה היה המופע של קארל אנתוני טאונס. הסנטר הדומיניקני עשה ככל העולה על רוחו (חוץ מלקלוע טוב שלשות) וסיים את המחצית עם 23 נק', כששאר הקבוצה השתדלה להפריע לו וקלעה 12/31 מסלי השדה שזרקה. אצל הווריוורס זה היה קליי שהוביל חבורה מאוזנת של קלעים עם 12, כשסטף כהרגלו בתקופה האחרונה מתקשה עם 2/8 מהשדה ורק 9 נקודות. כשהמחצית נגמרת בתוצאה 63-57 לטובת האורחים.

שלשה שמופיע במערכה הראשונה הורגת בשלישית, וכבר בתחילת הרבע ראינו סימן לבאות כשקליי מחק את הפער בעצמו עם שתי שלשות. אך זה היה רק הרמז, כי חוץ מזה האופי של המשחק לא השתנה דרמטית, כשכל זיג של הווריוורס נענה בזג של מיניסוטה ו4:40 לסוף הרבע נאוול קולע לייאפ שמצמצם את היתרון של הווריוורס לשלוש. פה הגיע הגיבור השקט של הערב, ג'ורדן פול, שהיה אחראי לתשע הנקודות הבאות של הווריוורס (אסיסט, ארבע קליעות עונשין ושלשה), שהזניקו ריצת 18-7 (בתוכה אגב שלשה משוגעת של סטף תוך כדי סיבוב, בסוף שעון, עם יד על הפנים, סעמק הוא טוב זה), שהכניסה אותנו לרבע האחרון בתוצאה 95-81.

גמור?, לא אם אתם שואלים את אדוארדס, שבניגוד מוחלט לכוכב החתלתולי הנוסף של מיניסוטה, מפציץ כשחשוב. 7 נקודות שלו, אסיסט לשלשה וסל של ביזלי מורידים את הפרש ל6 נקודות תוך שתי דקות. אולם ללא הועיל, כי בכל פעם שמיניסוטה התקרבו, לוחם אחר חיכה לו בצד השני עם שלשה וחיוך. כמה סמלי זה שהמשחק נגמר פחות או יותר כש5:17 דקות לסיום בהפרש 5 לווריורס, זוג שלשות עוקבות אחת של קליי, שנייה של סטף העלו את הווריוורס להפרש דו ספרתי, שממנו מיניסוטה כבר לא חזרה.

לווריוורס חגגו סטף עם 29 נק', 8 אסיסטים, 8 ריבאונדים ומחצית שנייה אדירה, תומפסון עם 23 וחמש שלשות מתוקות, וויגנס האולסטאר הטרי עם 19 יעילות ושקטות כמוהו גם פול עם 19 יעילות אבל ממש לא שקטות. כשהווריוורס כקבומה הפגינו ווריוורסיות קלאסית עם 21 שלשות ב58 אחוזים, 31 אסיסטים ו18 איבודים.

למיניסוטה שנשארו בעיקר עם המחמאות טאונס סיים עם 31 נק' 12 ריבאונדים אבל אפטיות ברגעי הלחץ, אדוארדס שם 27 נק' (19 מתוכן ברבע האחרון) אבל גם עשה ספלאש הפוך עם 2/11 מהשלוש ומקדניאלס היווה רול פלייר חמודי עם 14 נק' באחוזים טובים וגם -14 בפלוס מינוס שהצחיק אותי.